גורמים לקרבות בשלב הראשון של מלחמת העצמאות

למחרת החלטת החלוקה החלו התקפות מצד הפלשתינאים על הישוב היהודי, כשברקע היו כ-650,000 יהודים וכ-1,300,000 ערבים. הבריטים פינו בהדרגה כ-120 אלף חיילים לנמלי חיפה ורפיח, תוך ניסיון להרחיק קרבות מצירי פינוי ולקיים פינוי מסודר. המדיניות פעלה בעיקר למען אינטרס בריטי: חיפושים אחר נשק נגד היהודים ועוצר נגד הערבים, והמתח בין הצדדים לבריטים גבר. כוח היישוב היהודי כלל כ-60 אלף לוחמים ב-12 חטיבות, כולל פלמ"ח, ולצדם עולים ומתנדבים. כוח היישוב הערבי התבסס על גיוס מקומי, חוסר משמעת לאומית ושימוש בעזרת מתנדבים. בשלב הראשון היו מוקדי לחימה בערים מעורבות, בדרכים ובאזורים כפריים, עם פגיעות כמו צלפים ומכוניות תופת, ושיירות אספקה שנפגעו קשות.