דה-קולוניזציה במזרח התיכון ובאלג'יריה - תרגול היסטוריה

תהליך הדה-קולוניזציה לא היה תהליך אחיד: לעיתים הוא התבסס על מאבק לאומי מתמשך, גיבוש תודעה לאומית, הקמת תנועות לאומיות וסיוע מגורמים חיצוניים. במקומות מסוימים במזרח התיכון, הרגש הלאומי הושפע מחלוקת המנדטים בין בריטניה וצרפת, שיצרה ישויות נפרדות באופן מלאכותי. ככל שהשליטה הקולוניאלית הייתה עמוקה יותר, כך השחרור הלאומי היה קשה, מורכב וממושך יותר. המזרח התיכון החל את התהליך בין שתי מלחמות עולם, בעוד שבצפון אפריקה הוא החל רק אחרי המלחמה, והעצמאות שם התרחשה בעיקר בשנות ה-50 וה-60. המלחמה הקרה הגבירה את חשיבות המזרח התיכון והעצימה תחרות בין ברית המועצות לארצות הברית להשפעה באזור. לאלג'יריה נכבשה ב-1830 והפכה למושבה צרפתית במשך 130 שנים, מה שהקשה על התנועה הלאומית. אחרי מלחמת העולם השנייה התגובה הצרפתית למסע הזדהות ב-1945 כללה הפצצה שהובילה לשקט שנמשך עד 1954, ולאחר מכן פרצה מלחמה בין הכוחות הלאומנים לצרפת עד 1961.